דיכאון בילדים ונוער על פי ה DSM5  Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders  - ספר האבחנות הפסיכיאטרי, על מנת לאבחן דיכאון יש צורך בקיומם של חמישה סימפטומים הנמשכים לפחות שבועיים רצופים כאשר אחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר הנאה אשר נלווה אלהם ירידה בתפקוד. 

⦁ האבחנה לא תכלול סימפטומים שבאופן מובהק משויכים למצב רפואי אחר.

הסימפטומים 

1. מצב רוח ירוד /דכאוני  במרבית שעות היממה וכמעט בכל יום, הכולל תחושת עצבות, ריקנות או חוסר תקווה.  

2. חוסר עניין והנאה בולטים כמעט בכל הנעשה במשך היום, באופן כמעט יומיומי מתמשך.

3. ירידה או עליה במשקל באופן לא מכוון או רצוני, שינוי של 5% במשקל הגוף תוך חודש , תיאבון מופחת או מוגבר כמעט כל יום  

4.שינוי בהרגלי השינה הכוללים  נדודי שינה או שינה מוגברת כמעט בכל יום.

5. שינוי בתנועתיות המופיעות כמעט בכל יום מוגברת או איטית מהרגיל (נצפית  על ידי אחרים, ולא מאובחן על ידי תחושה סובייקטיבית )  

6.תחושת עייפות שמשתלטת,  חוסר  אנרגיה  כמעט באופן יומיומי.

7. תחושת חוסר ערך או אשמה באופן שאינו מותאם  כמעט בכל יום.

8. קושי להתרכז או לחשוב באופן בהיר כמעט בכל יום  

9. מחשבות חוזרות ונשנות על מוות ,התאבדות ללא  תכנון ספציפי, ניסיון התאבדות או תוכנית ספציפית לבצע התאבדות.


איסוף מידע: הורים ומורים נוטים להמעיט בערך של תסמינים דיכאוניים אצל ילדים, לעומתם ילדים נוטים להעריך ביתר תסמינים דיכאוניים, 

יש לעשות אינטגרציה של כל המקורות ולבדוק את הילד וכן לתת חשיבות ותוקף לדיווח של הילד/מתבגר.

היות וגיל ההתבגרות מאופיין בסערות ורגשות קיצוניים קיים קושי להבדיל בין התבגרות נורמטיבית לדיכאון. כיצד אם כן נזהה דיכאון אצל ילדים ונוער?  

ילדים: תגובות איריטביליות (עצבנות) , טנטרומים, תלונות גופניות . 

מתבגרים: איריטביליות , המתבגר עצבני, עויין, מצוברח, כועס צועק, שינה מרובה , תאבון מוגבר ועליה במשקל או לחילופין ירידה במשקל וחוסר תאבון. תלונות גופניות, רגישות קיצונית לדחיה וקושי בשמירה על יציבות ביחסים.


בהתבגרות נורמטיבית. ישנה תחושה של מצוקה. ייסורים, קוצר רוח. תחושה של עגמומיות. אך לרוב אין שינוי קיצוני של ההתנהגות. 

יתכנו תגובות של עצב, בכי אך אלו יתקיימו לזמן מוגבל ובהתאם למקרים. 

לא יהיה שינוי משמעותי בתפקוד, מחשבות של אובדן ומוות קיימות אך במעט. 

אם קיימת התנהגות מסוכנת, כגון: נהיגה מסוכנת, אלכוהול עישון, זה יהיה בטווח סביר ביחס לאופי של המתבגר. 

במצב דכאוני ישנו שינוי משמעותי ביחס להתנהגות הקודמת. עצב, שעמום, אובדן עניין. עצבות או חוסר הנאה קיימים לאורך כל היום במשך תקופה של לפחות שבועיים. נראה התדרדרות תפקודית, ירידה בלימודים והסתגרות.

התמונה הקלינית בילדים. היא שונה מזו של מבוגרים. הילדים עשויים לגייס כוחות בסביבה חברתית בבית ספר. ולכן נקבל דיווח סותר בבית הספר. איך שהמורים רואים את הילד לעומת איך שההורים ואיך שהילד מרגיש. מתי לחשוד שקיים דיכאון בילדים? 

מצב רוח עצבני באופן מתמשך. 

שעמום או אובדן עניין בתחומים שבעבר עניינו אותו.

 נסיגה חברתית הימנעות מבית ספר. 

ירידה בהישגים לימודיים. 

שינוי בדפוסי השינה שינה עד מאוחר. 

תלונות גופניות לא מוסברות, כאב בטן, כאב ראש. 

התפתחות הפרעת התנהגות.

 שימוש באלכוהול וסמים.

מטרות הטיפול בדכאון: הפחתת התסמינים והפגיעה למינימום, קיצור מך האפיזודה הדכאונית מניעת הישנות .