פעמים רבות הורים מבקשים ממני מתכון מדויק: מה לעשות כדי שהמתבגר/ת תשתף אותי בחויות היומיום? מתי הוא יפסיק לבכות ולהתפרץ? מה הוא רוצה? כיצד להפסיק את ההתנהגות הזו ? מה לעשות כדי שלילדה יהיו יותר חברים? למה הנער מסתגר וכועס כל הזמן?
ילד, נער, מכיל עולם פנימי המורכב מאופי ואישיות, מולדים ונרכשים המושפעים מארועים וחויות חיים, וכן מתגובת הסביבה לאותם התנהגויות וארועים. ועל כן לצערנו אין עצת זהב שמתאימה לכל הילדים/ מתבגרים. יש לחפש לכל ילד וילדה את המתכון המדויק לה .
בהשאלה לעולם הצומח, כל צמח זקוק לכמות שמש ומים שונים בכדי לממש את פוטנציאל הפריחה שלו. כאשר נשקה צמח יותר מדיי הוא עלול להירקב, ואם נשקה פחות הוא עלול להתייבש. כך גם עם כמות האור והשמש.
אין ספק שלגדל צמחים זה דבר קשה. לו צמחים היו יכולים לדבר ולאמר כמה בדיוק הם צריכים.
לעומת צמחים ילדים יודעים לדבר, יש ילדים שיודעים להתבטא באופן ישיר במילים, או באופן רגשי, בתחושות ורגשות ואז המלאכה פשוטה יחסית, אנו יכולים להבין שהתנהגות מסוימת היא פועל יוצא לתחושת עצבות, תסכול.
אולם, לא כל הילדים מצליחים להתבטא ולבטא את הקונפליקטים והתסכולים שלהם במילים והשפה השגורה בפיהם מקבלת ביטויי acting out מילוליים: המכילים קללות, וההדיפה : עופי מפה, אתם חרה הורים, או התנהגותיים: כעס, צעקות, דחיפות, טריקת דלתות, בכי, הסתגרות בחדר. אנחנו המבוגרים לא תמיד מצליחים להבין את השפה שלהם, והתגובות שלנו מושפעות באופן ישיר מההתנהגות שלהם ולא מהרגש או הסיבה שקדמה לה. זאת ועוד לעיתים איננו מגיבים באופן ישיר למה שקורה כאן ועכשיו אלא סוחבים איתנו את תלאות היום וכעסי העבר.
ברגע שנוצר שיבוש בתקשורת, שני הצדדים מתוסכלים, כועסים ומרגישים שהצד השני אינו מבין ואינו מתחשב בהם. כיצד נגשר על הפערים? כיצד אפשר להקשיב לילד למתבגר באופן שיעודד שיח ותקשורת ? בחדר ובהדרכות הורים נעבוד על השיח הרגשי על התקשורת של הילד והמתבגר והן על השיח של ההורה עם הילד/מתבגר . יחדיו ננסה להבין את השפה של הילד, מה הוא אומר לנו? וכיצד אנחנו יכולים לתת מענה נכון שיעודד תקשורת ויחסי אמון .
לפרטים נוספים מוזמנים ליצור קשר .